מרחיבים אופקים: תנופת ההתיישבות החרדית
עם סיומו של חודש תשרי ותום ימי בין הזמנים, אפשר לומר בבירור: רבים מבני הציבור החרדי על כל גווניו — מחסידי תולדות אהרן ועד בחורי ישיבות ליטאיות מן השורה — זכו להתרשם מיופייה של ארץ ישראל. הם סיירו בשטח וראו במו עיניהם את תנופת הבנייה המרשימה ביישובים שונים הצועדים בנתיב ההתיישבות החרדית.
תקוותנו היא כי אלו שניצלו את ההזדמנות הזאת מבינים שכעת זוהי שעת הכושר לקדם את החזון. בעתיד, אסור שהמפעל הזה יישאר נחלתן של כמה מאות משפחות בלבד המתגוררות ביישובים ברחבי הארץ. עליו להתרחב לעשרות אלפי משפחות, המכירות בנחיצות השותפות בגאולת הארץ. כך עושים זאת: הר אחר הר, צעד אחר צעד, עד שקול התורה יישמע בכל אמה ואמה בארץ ישראל.
אף שכבר פרסמנו בעבר הודעות בעניין, אנו מבקשים לשוב ולהזכיר לקוראינו — גם אם הדברים אינם נוגעים אליכם במישרין כעת, אפשר שהם רלוונטיים לבני משפחה או לידידים: פנו אל היישובים הצעירים הקולטים כעת משפחות ומצויים בעיצומה של התרחבות. הצטרפו אליהם, או סייעו בכל דרך אפשרית, כדי שיוכלו לגדול ולהתחזק ולפלס את הדרך לאפשרויות התיישבות חרדית נוספות.
יישובים בולטים ופרטי קשר
• דרך ה׳: שוכן בגוש עציון, במרחק דקות ספורות מהיישוב מיצד.
• סביבות קריית ספר: קהילת אברכים חדשה, הנמצאת בשלבי קליטה סופיים של משפחות לשלב א׳ של הפרויקט.
דוא״ל: moti0527197025@gmail.com
• מצפה לאה: חלוץ המחנה, שפרץ דרך וחולל מהפך בתפיסה כשהוכיח כי ציבור חרדי מסוגל להקים יישוב איתן, מבוסס ומשגשג.
דוא״ל: ml458458458@gmail.com | אתר: mitzpehleah.org
למי שמעוניינים בייעוץ נוסף ובמענה לשאלות בטרם יפנו למקום מסוים, אנו כאן לשירותכם: y023137911@gmail.com
קמפיין ההתיישבות בירושלים
רבים מעולי הרגל שצעדו ברחובות העיר העתיקה בירושלים בימי חול המועד נחשפו לקמפיין הסוכות שלנו: ״יוצאים מהמרתפים – מתיישבים במרחבים״.
המילים מדברות בעד עצמן. חרדים רבים כל כך אינם יכולים להעמיד בביתם סוכה ראויה; אחרים נאלצים לוותר על נוכחותם של בני משפחה משום שאין די מקום; ויש שנדרשים לעלות ולרדת שוב ושוב באינספור גרמי מדרגות בכל פעם שחסר דבר מה לסעודה.
כמי שגדל בחוץ לארץ ויודע מה פירוש הדבר שאין סוכה זמינה בקרבת הבית, נחמץ הלב לראות כיצד דווקא כאן, בארץ ישראל, תרמנו במו ידינו למציאות שכזו. בהיותנו שותפים בשתיקה להקמת עוד ועוד מגדלי מגורים צפופים, אנו מותירים שטחי ארץ נרחבים שוממים – ומאפשרים למבקשי רעתנו להשתלט עליהם אט־אט.
ואפילו אלמלא היה כל נימוק אחר, עצם המחשבה שיהודי זכאי לחיות בארץ ישראל ולהקים לעצמו סוכה כרצונו וברווח – די בה כדי להביא את כולנו להכיר בנחיצות הדחופה של ההתיישבות החרדית.
שאלות ותשובות: מתמודדים עם השאלות הקשות
״אתם טוענים שאתם מדברים בשם הציבור החרדי, אך אינכם מציינים מי הרבנים העומדים מאחוריכם?״
נבהיר זאת ללא כחל ושרק: איננו מדברים בשם הציבור החרדי כולו, כשם שאיש אינו יכול להתיימר לכך. מחננו מורכב ממאות קהילות מכל רחבי עולם התורה — חסידים, ליטאים ובני עדות המזרח. אם השתמע אי פעם מדברינו שאנו מייצגים את כולם, הרינו מבהירים במפורש: איננו מייצגים את מי שאינם מבינים את הצורך החיוני הזה. עם זאת, אנו כאן כדי להיאבק על הזכות ועל החובה שרבים מתעלמים מהן כיום — זכות וחובה שהם עצמם, או ילדיהם, ודאי יבקשו לממש בבוא היום.
השאלה אילו רבנים תומכים בנו, או מי מהם יסכימו לחתום על כך בחתימת ידם, אינה ממין העניין. אין לנו שום צורך להפעיל לחץ על רבנים או על גדולי תורה לתת גיבוי פומבי למפעל הזה. הדבר אך יזיק יותר מיועיל, שכן הוא יחשוף אותם למתקפות מצד ליצני הדור. לצערנו, בעולם התורה כיום שורר בלבול עמוק ביחס למצב, וישנם כאלה המוכנים להרחיק לכת עד הקצה רק כדי לפגוע במי שאינם פוסעים בדיוק בדרכם.
תורתנו אינה נקבעת לפי מעשיהם של אחרים, אלא לפי מה שהקב״ה דורש מאיתנו. מתוך שיחות רצופות עם רבנים, אנו יודעים היטב שהם נלהבים מן המהלך, אך אין ביכולתם לתמוך בו בגלוי עד שנגיע להצלחה מוכחת שאין עליה עוררין.
להבנתנו, הקמת יישובים בארץ ישראל עבור בני תורה שאין להם קורת גג אינה טעונה הסכמות רשמיות — כשם שהקמת בית כנסת חדש או ייסוד כולל אינם דורשים זאת. עצם הצורך הדחוף בבניין ארץ ישראל למען הציבור החרדי כלל אינו נתון לוויכוח. אם לא נפעל עכשיו, מצוקת הדיור והמחנק, שכבר מורגשים היטב בכל רחבי הציבור החרדי, רק ילכו ויחמירו.
לקח מאחד מגדולי הפוסקים הליטאים בירושלים
כדי להמחיש את הדברים, נביא כאן סיפור ששמענו בימים האחרונים ממשפחה שסיירה לאחרונה באותם חבלי ארץ מתפתחים:
לפני למעלה מארבעים שנה, באחת משכונות הטבעת החדשות שתוכננו אז בירושלים, הגיע זוג צעיר לראות חלקת קרקע שהייתה עדיין הר סלעי שיד אדם לא נגעה בו. במקום פגשו אברך צעיר, שנעל מגפיים כבדים כדי לפלס דרך בתוואי השטח הקשה. בהתלהבות רבה הפציר בהם להצטרף לחמש המשפחות שכבר נאותו לעלות ולהתגורר במקום.
נדרשו עשרות שנים ואלפי משפחות נוספות עד שאותו תא שטח הפך לאחת השכונות החרדיות הגדולות בירושלים — מקום תורה עצום, שכיום קיומו נראה מובן מאליו, אך בנקל יכול היה שלא לקום כלל.
עד עצם היום הזה, אותו רב — שנעשה ברבות השנים לאחד מגדולי הפוסקים בעולם הליטאי — מוסיף לעודד זוגות צעירים המהססים לעבור לאזורי סְפָר והתיישבות חדשים. הוא מרגיע אותם שאין להם ממה לחשוש, ומפציר בהם לצאת ולהיות שותפים בבניין העתיד.
